הכוח שלנו טמון במילים שלנו

התקופה הזאת הופכת את הבטן,
אלימות מילולית ,הסטה, צמצום, סגר
היא גורמת לכל הדברים המאד ברורים וקבועים,
להיות ארעיים ולא בטוחים.
היא גורמת ליום חול להפוך לשבת
וליום שבת להפוך לעוד יום בשבוע.
היא גורמת לנו להסתכל על החיים שלנו בזכוכית מגדלת ולראות את הקטנות שאולי לא ראינו כבר שנים בבית וגם בחוץ.
היא גורמת לנו לעשות דברים אחרת ועם אחרים
ובעיקר אני מרגישה שהיא מדגישה ומוכיחה את העוצמה והכוח שיש למילים שאנחנו מוצאים מהפה
וכמה השפעה יש להן על המציאות שלנו.
לפני יותר משבוע פיתחתי שיעור בקורס nlp על הכוח של המילים בעיצוב המציאות שלנו ואיזו השפעה יש להן דווקא בתקופה כזו שבה היום של המחר הוא לא ברור
ואז עלמה נכנסה לחדר ושאלה אותי מה את עושה?
התחלתי להסביר ולהראות לה את המצגת ראיתי שאני מאבדת אותה שם
ואז עצרתי ואמרתי לה את יודעת מה בואי נעשה ניסוי מגניב ,בא לך?
 
 
 
 
 
חזרה אליי ( בשניות)
בקשתי שיוציאו לי 2 צנצנות ואורז מוכן.
אח"כ חלקנו את האורז ל2 צנצנות
על צנצנת אחת כתבנו מילים אוהבות
על השנייה מילות שנאה ,עלבון, כינוי גנאי.
בקשתי מהילדים כל בוקר שהם קמים לברך את הצנצנות- עלה גיחוך וצחוק וגם שאלו אותי אם השתגעתי ,כי אורז הוא לא בן אדם.
נכון אמרתי אבל אתם תראו שהאנרגיה שתעבירו אליו תשפיע למרות שהוא לא בן אדם או חיה ( וזה כבר קשור למים שיש בנו ובו)
ככה במשך שבוע .
יהונתן (10) ,התנגד לניסוי ואמר שהוא לא מוכן לפגוע באורז ועזב- אמיתי!
אוריה(5) ועלמה(7) כל בוקר "ברכו" את הצנצנות.
אחרי קצת יותר משבוע – הופיעה התוצאה!
האורז ה"מקולל"- שינה את צבעו והרקיב- התקלקל והצטמק
האורז ה"מבורך"- נשאר צחור, בהיר וגדול.
ששאלתי אותם מה קרה כאן הם אמרו "שהקללות הרסו את האורז ועכשיו הוא ממש מסכן
והאורז השני הרגיש שאהבנו אותו והוא נשאר הוא עצמו.
אני בתקווה שהבינו את ההשפעה והכוח שיש למילים שלנו על מי שנמצא סביבנו ועל עצמנו.
על הרקבון או הגדילה שלנו.
אני רק מקווה שגם ה"מבוגרים" שביננו יפנימו
ושהעתיד שלנו בתור חברה ומדינה יהיה בהיר ,מכבד ופחות אלים
שנוכל להשאיר גם לילדים שלנו קרקע לגדול ולהיות הם עצמם ♡